דלגו לתוכן העיקרי

מסמך ציבורי

פרטיות ומידע

מה המערכת מחזיקה על תלמיד, מי יכול לראות את זה, לכמה זמן זה נשמר, ומה אפשר לדרוש.

עודכן: כ״ח בתשרי תשפ״ז · 9.10.2026

המסמך הזה מתאר את המערכת, לא אתר שיווקי. אין כאן מעקב פרסומי, אין עוגיות פרסום ואין מה להירשם אליו — מי שמגיע לכאן מגיע כדי לדעת מה קורה עם מידע על ילד.

מי אחראי על מה

המוסד החינוכי הוא בעל המאגר. הוא מחליט לשם מה נאסף המידע, מי מהצוות מקבל איזו הרשאה, ומה נמסר להורים. מפעיל המערכת הוא מחזיק המאגר — הוא אחראי לתשתית, לקוד, לגיבויים ולטיפול באירועי אבטחה, ואינו עושה במידע שימוש משלו.

החלוקה הזו היא מה שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות קובע, והיא לא רק נוסח: היא הסיבה שבקשה של הורה מופנית למוסד ולא אלינו, ושאין שימוש במידע של מוסד אחד לטובת מוסד אחר — גם לא לצורכי שיפור המערכת, גם לא בצורה מצטברת.

מה נשמר על תלמיד

סוג מידעלשם מה
שם, מספר תלמיד, תאריך הצטרפות, שיבוץ לכיתה ולשכבהזיהוי התלמיד ושיוכו למסגרת
תעודת זהות, כשהמוסד בוחר להזין אותהזיהוי חד־משמעי ומנע כפילויות בייבוא
פרטי הורים או אחראים ודרכי התקשרותיצירת קשר, וקישור בין אחים במשפחה
רישומים פדגוגיים — מה נצפה, מה נאמר, מה הוחלטמעקב חינוכי, שהוא ייעוד המערכת
דירוגים בתחומי מעקב שהמוסד הגדירתמונת התקדמות לאורך זמן
התראות רפואיות — אלרגיות ורגישויותבטיחות התלמיד. נגיש רק למי שהוסמך לכך
יומן פעילות: מי ניגש, למה, מתי, מאיזו כתובתבקרה — ובלעדיו אין דרך לדעת מי קרא מה

מי רואה

לא כולם. לכל תפקיד יש הרשאות מוגדרות, ומעליהן שכבה שנייה: גם בעל הרשאה רואה רק את התלמידים שבאחריותו. מחנך רואה את כיתותיו. הרחבה לכל המוסד היא החלטה מודעת של המוסד, לא ברירת מחדל.

סירוב אינו מודיע על עצמו: בקשה לרשומה שמחוץ לתחום ההרשאה מקבלת את אותה תשובה כמו בקשה לרשומה שאינה קיימת. אחרת עצם הסירוב היה מגלה שהתלמיד קיים.

מנהל במוסד יכול להפיק בכל עת את רשימת ההרשאות התקפות — מי מחזיק באיזו הרשאה — ולהגיש אותה לבדיקה.

לכמה זמן

מהכמה זמן
תיק התלמידכל זמן שהוא במוסד. לאחר שעזב — לפי מה שהמוסד קבע, ולא פחות ממה שהוא חייב לשמור
יומן הפעילות24 חודשים לפחות. ברירת המחדל במערכת היא 36
גיבויים מקומיים30 יום
גיבוי מחוץ לשרתמדורג: שבועיים יומיים, חודשיים שבועיים, שנה חודשיים

איפה זה יושב

על שרת ייעודי באירופה, לא על ענן ציבורי משותף. מסד הנתונים אינו נגיש מהאינטרנט. התעבורה מוצפנת (HTTPS בלבד). הגיבוי שיוצא מהשרת מוצפן לפני שהוא עוזב אותו, כך שלספק האחסון יש רק טקסט מוצפן ואין לו את המפתח.

אחסון באירופה הוא העברת מידע אל מחוץ לישראל, והיא מותרת לפי תקנות העברת מידע אל מאגרים שמחוץ לגבולות המדינה — משום שהיעד מקבל מידע ממדינות האיחוד האירופי. זה נאמר כאן ולא רק בהסכם מול המוסד.

ספקים

ספקמה הוא מחזיק
ספק השרת (אירופה)התשתית שעליה רצים המערכת ומסד הנתונים
ספק אחסון הגיבוייםעותקים מוצפנים בלבד. אין לו את מפתח ההצפנה

אין ספק נוסף שנוגע במידע. הוספת ספק מחייבת עדכון של המסמך הזה ושל ההסכם מול המוסד — בשני הכיוונים, לא באחד.

הזכויות של נושא המידע

להורה או לאפוטרופוס יש זכות לעיין במידע על ילדו, לבקש תיקון של מידע שאינו נכון, ולבקש מחיקה. הפנייה היא למוסד, שהוא בעל המאגר.

המערכת בנויה כדי שהמוסד יוכל לקיים את זה בפועל ולא על הנייר: יש בה הפקה של תיק התלמיד כמסמך קריא להורה, ויש בה מחיקה אמיתית — שמוחקת גם את מה שנשאר בשורות הייבוא, גם אפוטרופוס שלא נותר לו ילד אחר במוסד, וגם את השם מתוך יומן הפעילות, כך שלא תישאר בו רשומה שמעידה על מי שנמחק. תשובה תוך 30 יום.

אירוע אבטחה

אירוע שנוגע למידע של מוסד מדווח למוסד תוך 72 שעות מרגע שנודע עליו, גם אם בשלב הדיווח עדיין לא ברור מה בדיוק קרה. אירוע חמור מחייב גם דיווח לרשות להגנת הפרטיות, והחובה הזו היא של בעל המאגר.

מה אין כאן

אין מכירת מידע, אין העברה למפרסמים, אין פרופיילינג, אין אימון מודלים על רשומות של תלמידים, ואין אנליטיקה חוצת־מוסדות. אם משהו מזה ישתנה אי פעם, הוא ייכתב כאן לפני שהוא יקרה — לא אחריו.

פנייה

בכל שאלה על המידע עצמו — אל המוסד שבו לומד התלמיד. בשאלה על המערכת, על האבטחה שלה או על המסמך הזה — אל מפעיל המערכת, דרך המוסד או בכתובת שנמסרה לו בהסכם.

הצד ההנדסי — מה מגן על מה ואיפה זה יושב בקוד, כולל מה שאינו מוגן — מתועד בנפרד ונמסר למוסד על פי בקשה.